סיפורה של שירי

איפה אני? שירי פוקחת את עיניה ולא מצליחה nלהבין היכן היא נמצאת. היא לא מסוגלת לזכור דבר, גם לא את תאונת הדרכים שבה נהרגו שני הוריה. היא מנסה להזיז את ידה, אבל היד לא זזה. נערה בת חמש עשרה אמנם נותרה בחיים אחרי התאונה, אבל גופה משותק והוא סובלת מנזק מוחי nשאינו ניתן לתיקון. קרובי משפחה מתקבצים ליד מיטתה. כולם כואבים את גורלה. כולם מרגישים שאם הם היו מסוגלים לעשות משהו, הם היו מתגייסים לעזרה. אבל מה? מה כבר אפשר לעשות במצב הנורא והנואש הזה? מי שלעולם לעולם לא מתייאשים הם אנשי 'עלה'. בבית החינוך המיוחד, אנשי הצוות המקצועי בונים עבור שירי תוכנית עבודה מיוחדת לעידוד התקשורת עם הסביבה. הם מציידים אותה במחשב בעל התקן קולי ולוחות תקשורת. לאט-לאט שירי מתחילה לתקשר עם אנשי הצוות. מתברר שנשמרו במוחה חלקים רבים מהידע שרכשה לפני התאונה וביניהם יכולת קריאה, הבנת מתמטיקה וזיהוי אנשים שהכירה. צעד אחרי צעד היא חוזרת לדבר, ואם תזדמנו לבית שבו היא מתגוררת ואל אוזניכם יגיע קולה של נערה החוזרת ואומרת: "אני אוהבת אותך!" – דעו שזוהי שירי. ואם תשאלו את עצמכם מאיזה מעיין נובעת האהבה העצומה הזו שיש בה – לא אנחנו נספק לכם את התשובה. אתם תצטרכו לספק אותה לעצמכם.

שתף את הפוסט:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

פוסטים נוספים

צפו בווידאו: הברכה המרגשת של נויה והמסר של 'עלה' >>

להמשך קריאה >>

כיצד רותמים את החדשנות הטכנולוגית לצורכי הילדים מוגבלים עם המוגבלויות?
עמותת 'עלה' לוקחת את הקדמה הטכנולוגית כמה צעדים קדימה, והופכת את חייהם של הילדים למוארים ושמחים יותר.

להמשך קריאה >>

הצטרף לניוזלטר שלנו!